LENYBAUMstories
"דניאלי" - רומן מאת לני באום
תכירו את דניאלי, הילדה שמחפשת אושר
דניאלי נולדה בעיר קטנה בברזיל. אמה נטשה אותה, ובכל שנות ילדותה היא נאלצה לעבור בין משפחות אומנה, חלקן דואגות ואכפתיות, אחרות מאיימות על חייה. כשדניאלי מתבגרת. היא מתחילה לקחת את גורלה לידיה ולמצוא את מה שנלקח ממנה – יציבות, בית ואהבה.
מישהו עוד קרא את הספר
מאפשר הזדהות
קראתי בנשימה עצורה
התחברתי מאוד לדניאלי ולאורך כל הספר עברתי איתה דרך הפחדים, הכשלונות וההצלחות
בכל ניקודה רוצים להמשיך לקרוא כדי לדעת מה עוד יקרה
מותח ומרתק
מרגש, אותנטי ונוצץ
מקורי, מיוחד ומהנה ביותר
לרכישה
סופרת חגית אהרוני על "דניאלי"
לני באום היא המחברת המוכשרת של "דניאלי", רומן חדש ומרתק על ילדות פצועה, בגרות מוקדמת מידי, נשיות לא ממומשת ובית אחד לא מושג. השפה אינטנסיבית, רצה מהר כמו הגיבורה, לא נחה לרגע, כמעט מבקשת מהקורא לשלוח יד ולסייע לגיבורה לעצור רגע ולהסדיר ביחד את הנשימה, ודניאלי, גיבורת הספר, לא צריכה להתאמץ לשכנע. היא זוכה בחמלה, אפילו בהזדהות מצד הקורא מן הרגע הראשון.
יותר מכל אני מעריכה את באום על הדיוק והאמינות הנדירים בפרטים, מקומות ואירועים. זה נראה מובן מאליו, אבל אלוהי הסופרים יודע כמה זה לא.
באום גם לא נכנעת לקלישאת הרומן הרומנטי הקלאסי, בואכה ספרות נשים סטריאוטיפית או ספרים שנשים אוהבות לאהוב בטיסות או בחופשה עם בן/בת הזוג. בכשרון וברגישות היא מדלגת מעל כל קלישאה ורוקמת עלילה שהיא שילוב של מסע הרפתקאות סוחף עם רגעי התבוננות שנשים מודעות באמת מזהות מקילומטר.
ומילה על הכריכה: בתור מי שמחברת פה ושם כמה ספרים בשנה, אני באמת נהנית לפרגן על עיצוב חכם ויפהפה כשאני רואה אחד כזה.
מומלץ.
עיתונאית ריקי דנון על "דניאלי"
דניאלי ספר הביכורים של לני באום, הוא יצירה נוגעת ללב , המציגה בגוף ראשון בשנינות והומור את חייה של דניאלי ילדה ברזילאית לאם לא מתפקדת, אשר עוברת במשפחות אומנה, ואשר מעולם לא הכירה את אביה הלא הוא "וגנר המנוול".
זהו סיפור על ילדה שרואה הרבה מעבר למה שמראים לה. שבוחנת את חייה ופוחדת מהרגע הזה, בו שוב מגיעה אמה כדי להעבירה למשפחה החדשה, כמו חפץ משומש העובר מיד ליד.
עמ' 50: " "להתראות דניאלי" נשיקה קטנה במצח והדלת נסגרת אחריה.
לוקח זמן עד שאני מבינה שאמי עזבה. היא עזבה אותי כאן כמו שעוזבים מזוודה בחדר לשמירת חפצים. באותו רגע אני עדיין לא יודעת עד כמה צמד המילים זה "שמירת חפצים" מתאים למקום אליו הגעתי. "הבית לשמירת ילדים".
הספר לוקח את הקורא למסע לחיפוש אחר אושר, אהבה, משפחה כאשר בדרך פוגשת דניאלי לראשונה גם ב"ווגנר המנוול" – מפגש שבסופו יגרום לה לאבד אמון במה שחשבה יהיה הקשר הבטוח שלה, ותגלה את האמת על אביה.
סופרת סיון קיש על "דניאלי"
דניאלי, בתם של "ווגנר האומלל" או "ווגנר המנוול (תלוי לאיזה כיוון נושבת הרוח) ואם קריזיונרית ומרוכזת בעצמה, נאלצת לשרוד בעולם אכזר שבו ילדים מופרדים מהוריהם בשרירותיות. היא נודדת כבר מגיל שלוש מבית אומנה אחד לשני ומתגלגלת בין אימהות ומשפחות זמניות. תוך כדי כך דניאלי חווה חוויות משנות חיים שגורמות לה להתבגר טרם זמנה. בין היתר היא נקלעת לבית אומנה שבו ההורים הזמניים עוסקים בוודו ובדברים פליליים, מועברת לאישה שמחזיקה אותה ועוד עשרים וארבע ילדים, ונודדת בעוד בתים רבים אחרים. כשהיא מתבגרת, דניאלי מחליפה את הנדודים ממשפחה אחת לשנייה בנדודים בעולם ממדינה למדינה, ומחפשת את מקומה ביקום. במהלך מסע חייה היא אפילו מסתבכת בהברחת סמים שנשתלו עליה ללא ידיעתה ויושבת בכלא. כשהיא מגיעה לקטמנדו היא מגיעה לתובנות חדשות לגבי החיים, ובתוך כל אלה עליה למצוא את עצמה ואת מקומה בחברה.
לפני מספר שנים אחד הידידים אמר לי: "את צריכה לכתוב ספר". "בטח", זרקתי לו.
אבל אז התחלתי לקבל את אותה העצה שוב ושוב : "אולי תתחילי לכתוב", "כולם כותבים עכשיו, מה איתך?"
"לכתוב?!" חשבתי, "בפעם האחרונה עסקתי בכתיבה יוצרת היה בתיכון, כשהייתי צריכה להגיש חיבור ".
ועוד חשבתי: "למה לא? הרי אני לא חייבת להציג את הכתיבה שלי לאף אחד ולעשות לעצמי בושות".
התחלתי לכתוב וככל שהתקדמתי, גיליתי שלגיבורת הרומן שלי נוצרו חיים משלה והעלילה מתפתחת לכיוונים מפתיעים. מה שנותר לי לעשות, הוא לעקוב אחר הרעיונות שעלו, לתעד את הטובים ולהשמיד את האלה שפחות.
הכתיבה לא הייתה קלה עבורי, אבל הצבתי לעצמי שתי מטרות: לסיים את מה שהתחלתי ולעשות הכי טוב שאני מסוגלת.
את הספר התחלתי לכתוב בשביל עצמי. אבל כשהגעתי לפרק הסיום, קרה לי משהו, שאני מאמינה שקורה גם לאחרים, שכותבים "למגירה": הרגשתי שעוד אנשים צריכים לקרוא את הרומן.
כך נוצר הספר הראשון שלי, "דניאלי".
אני מזמינה אתכם לרכוש את הספר, להכיר את דניאלי ולהצטרף למסע של הילדה הנטושה שמחפשת בית ואהבה.
Leny Baum
