חווי הראל ממליצה
על "דניאלי" מאת לני באום

"ילדות טובות תמיד עושות מה שאומרים להן" ( עמוד 23)

הילדות של דניאלי  (גיבורה של רומן "דניאלי" מאת לני באום") לא קלה. היא גדלה במשפחות אומנה, כשכל כמה שנים (ולעיתים גם פחות) היא עוברת למשפחה חדשה. חלק מהמשפחות טובות אליה, חלק פחות, כשברקע אמא שלה מדי פעם צצה לכמה שעות או ימים ושוב נעלמת.

למזלה של דניאלי היא ילדה חכמה שאוהבת ללמוד ומאמינה בעצמה ובעתיד שלה. היא משקיעה בלימודים ורוצה למצוא עבודה טובה ומסודרת.

כשדניאלי גדלה היא חולמת על יציבות ומשפחה. היא מנסה לאתר את אביה וגם למצוא בן זוג תומך שיהיה לה בית.

בסופו של דבר דניאלי מסתבכת ומוצאת עצמה בסיטואציות לא צפויות, כשהיא חולמת על החופש שלה.

מדובר בסיפור מלא בכאב על אמא שלא מצליחה לאהוב ולגדל את ביתה, ובכך גוזרת עליה חיים של נדודים. ולמרות הכל הבת שלה – דניאלי כן מנסה לחיות חיים נורמליים, לאהוב ולהיות נאהבת.

הספר ("דניאלי" מאת לני באום) כתוב בשפה קולחת וסיימתי אותו תוך כמה שעות. הוא מלא כאב והחמצה, אבל יש בו גם תקווה.

בשורה אחת: "תלמדי תמיד לנסות, תמיד להיכנס בכל דלת שנפתחת בפנייך, תמיד ללכת עד הסוף, רק כך תגלי מה מחכה לך". ( עמוד 64).